נמה סלע, מקבוץ הגושרים, פועלת נמרצת למען איכות הסביבה וכל זאת על גבי קלנועית אפיקים.
כשאומרים היום את המושגים: "איכות סביבה", "מיחזור", אקולוגיה" - המילים האלו נופלות על אזניים קשובות ומבינות, אולם התובנה הזו כלל לא הייתה קיימת בשנות ה-70 כשסבתא נמה התחילה לאסוף בקבוקים למיחזור. השנים חלפו והיום נושאי המיחזור הם חלק מעולמנו, ממערכי השיעור במערכת החינוך, באתרי האינטרנט, קמו עמותות, פעילויות ופסטיבלים, שרואים בעניין הזה – נושא קריטי לחיינו.
סבתא נמה הבינה את חשיבות המיחזור כבר לפני 15 שנים. כטון וחצי של בקבוקי פלסטיק נאספו על ידה רק בשנה שעברה. והמודעות הקיימת היום בקיבוץ הגושרים נזקפת לזכותה ונבנתה במשך שנים רבות.
איך נולדה בך השליחות הזו?
"מאז ומתמיד דאגתי לאיכות הסביבה, גם אם לא קראנו לזה בשמות של היום, כשנקי מסביב זה מאפשר לנו לנשום יותר טוב. במשך השנים בהם עבדתי עם ילדים, תמיד אספתי פסולת שהייתה זרוקה, וכך גם חינכתי את הילדים - לטפח ולדאוג לסביבה. גם עכשיו בתור פנסיונרית אני ממשיכה לשים דגש ותשומת לב רבה לעניין, זאת בזכות הקלנועית שעדיין מאפשרת לי לעשות זאת."
יום עבודה מלא
נמה היא סבתא שמחה ל 17 נכדים, גרה בקיבוץ הגושרים בצפון. מדי יום היא משוטטת עם הקלנועית ברחבי המשק ואוספת בקבוקים ופסולת פזורה. "זה חשוב לי, מלאכת האיסוף אינה פשוטה ונמשכת לעתים חמש שעות, יום עבודה מלא...לפעמים רואים אותי רק עם הראש כשהוא מציץ מתוך ערמות גדולות של בקבוקים שאספתי. אני בהחלט מרגישה שחל שינוי בדור הצעיר. פעם נתפסתי יותר תימהונית ומשוגעת לדבר...והיום עם הגברת המודעות, הם כבר מחייכים אלי ומכנים אותי "הסבתא עם הבקבוקים" ואפילו באים לעזור.."
הקלנועית נוחה לך לתחביב החשוב הזה?
"אני מאוד מרוצה מקלנועית אפיקים, גם מהקלנועית וגם מהשירות שמלווה אותי. אני נוסעת בקלנועית המון, ממש המון, והיא משרתת אותי נאמנה. אני מאמינה שאם לקנות אז לקנות את הטוב ביותר, לכן אני ממליצה לכל מי שמחפש קלנועית שיקנה רק קלנועית אפיקים. המלצה אמיתית מכל הלב. כל בעיה או תקלה שיש, בזריזות באים לתקן. מבינים את החשיבות שיש לכלי אצל אדם שהוא מוגבל בתנועה, ולכן לא משאירים אותי זמן רב עם תקלה בקלנועית. ללא ספק היא מאפשרת לי חיים שלמים, מלאים, ואפילו עזרה לי לשכלל את התחביב שלי בדאגה לאיכות הסביבה."
סבתא נמה המשיכה להחדיר את נושא איכות הסביבה וכמודל שמהווה דוגמא אישית לכל הקבוץ היא חינכה את כולם להפריד פסולת במתקנים שהיא דאגה שיציבו ליד כל בית. "עד הצבת הכלובים היה רק פח מרכזי אחד בכל הקיבוץ שיועד למיחזור. חברי הקיבוץ היו צריכים להגיע למרכולית המרכזית כדי לזרוק. אנשים עסוקים ומטבע הדברים זה לא עבד טוב ושירת בעיקר את הפנסיונרים. מרגע שמיקמנו ליד כל בית פח מיחזור קרה כל ההבדל. אנשים התחילו להפריד ולזרוק ליד הבית ומאז אני מגיעה עם הקלנועית ואוספת מכל פח את הבקבוקים לפח המרכזי."
שירת המיחזור
סבתא נמה אוהבת את מה שהיא עושה ורואה בזה שליחות חשובה ותרומה לקהילה הקרובה ולאיכות החיים בכלל. היא קמה כל בוקר עם תחושת סיפוק, עולה על הקלנועית ומלווה בשירה שמנעימה לה את היום. "החברים שומעים אותי שרה ויודעים שאני מגיעה לאסוף..כמו אוטו גלידה.."
הגושרים זכו לתואר אלופי המיחזור, בהיותם המשק הממחזר ביותר בישראל לנפש. על פועלה, זכתה סבתא נמה לאות הוקרה מהמועצה האיזורית גליל עליון והיא מסתובבת בגאון עם התואר: "יקירת המשק".
כשאומרים היום את המושגים: "איכות סביבה", "מיחזור", אקולוגיה" - המילים האלו נופלות על אזניים קשובות ומבינות, אולם התובנה הזו כלל לא הייתה קיימת בשנות ה-70 כשסבתא נמה התחילה לאסוף בקבוקים למיחזור. השנים חלפו והיום נושאי המיחזור הם חלק מעולמנו, ממערכי השיעור במערכת החינוך, באתרי האינטרנט, קמו עמותות, פעילויות ופסטיבלים, שרואים בעניין הזה – נושא קריטי לחיינו.
סבתא נמה הבינה את חשיבות המיחזור כבר לפני 15 שנים. כטון וחצי של בקבוקי פלסטיק נאספו על ידה רק בשנה שעברה. והמודעות הקיימת היום בקיבוץ הגושרים נזקפת לזכותה ונבנתה במשך שנים רבות.
איך נולדה בך השליחות הזו?
"מאז ומתמיד דאגתי לאיכות הסביבה, גם אם לא קראנו לזה בשמות של היום, כשנקי מסביב זה מאפשר לנו לנשום יותר טוב. במשך השנים בהם עבדתי עם ילדים, תמיד אספתי פסולת שהייתה זרוקה, וכך גם חינכתי את הילדים - לטפח ולדאוג לסביבה. גם עכשיו בתור פנסיונרית אני ממשיכה לשים דגש ותשומת לב רבה לעניין, זאת בזכות הקלנועית שעדיין מאפשרת לי לעשות זאת."
יום עבודה מלא
נמה היא סבתא שמחה ל 17 נכדים, גרה בקיבוץ הגושרים בצפון. מדי יום היא משוטטת עם הקלנועית ברחבי המשק ואוספת בקבוקים ופסולת פזורה. "זה חשוב לי, מלאכת האיסוף אינה פשוטה ונמשכת לעתים חמש שעות, יום עבודה מלא...לפעמים רואים אותי רק עם הראש כשהוא מציץ מתוך ערמות גדולות של בקבוקים שאספתי. אני בהחלט מרגישה שחל שינוי בדור הצעיר. פעם נתפסתי יותר תימהונית ומשוגעת לדבר...והיום עם הגברת המודעות, הם כבר מחייכים אלי ומכנים אותי "הסבתא עם הבקבוקים" ואפילו באים לעזור.."
הקלנועית נוחה לך לתחביב החשוב הזה?
"אני מאוד מרוצה מקלנועית אפיקים, גם מהקלנועית וגם מהשירות שמלווה אותי. אני נוסעת בקלנועית המון, ממש המון, והיא משרתת אותי נאמנה. אני מאמינה שאם לקנות אז לקנות את הטוב ביותר, לכן אני ממליצה לכל מי שמחפש קלנועית שיקנה רק קלנועית אפיקים. המלצה אמיתית מכל הלב. כל בעיה או תקלה שיש, בזריזות באים לתקן. מבינים את החשיבות שיש לכלי אצל אדם שהוא מוגבל בתנועה, ולכן לא משאירים אותי זמן רב עם תקלה בקלנועית. ללא ספק היא מאפשרת לי חיים שלמים, מלאים, ואפילו עזרה לי לשכלל את התחביב שלי בדאגה לאיכות הסביבה."
סבתא נמה המשיכה להחדיר את נושא איכות הסביבה וכמודל שמהווה דוגמא אישית לכל הקבוץ היא חינכה את כולם להפריד פסולת במתקנים שהיא דאגה שיציבו ליד כל בית. "עד הצבת הכלובים היה רק פח מרכזי אחד בכל הקיבוץ שיועד למיחזור. חברי הקיבוץ היו צריכים להגיע למרכולית המרכזית כדי לזרוק. אנשים עסוקים ומטבע הדברים זה לא עבד טוב ושירת בעיקר את הפנסיונרים. מרגע שמיקמנו ליד כל בית פח מיחזור קרה כל ההבדל. אנשים התחילו להפריד ולזרוק ליד הבית ומאז אני מגיעה עם הקלנועית ואוספת מכל פח את הבקבוקים לפח המרכזי."
שירת המיחזור
סבתא נמה אוהבת את מה שהיא עושה ורואה בזה שליחות חשובה ותרומה לקהילה הקרובה ולאיכות החיים בכלל. היא קמה כל בוקר עם תחושת סיפוק, עולה על הקלנועית ומלווה בשירה שמנעימה לה את היום. "החברים שומעים אותי שרה ויודעים שאני מגיעה לאסוף..כמו אוטו גלידה.."
הגושרים זכו לתואר אלופי המיחזור, בהיותם המשק הממחזר ביותר בישראל לנפש. על פועלה, זכתה סבתא נמה לאות הוקרה מהמועצה האיזורית גליל עליון והיא מסתובבת בגאון עם התואר: "יקירת המשק".