אריה עדי, קיבוצניק שורשי מרמות מנשה, יזם והפיק תמרורים לקלנועיות ברחבי הקיבוץ לרווחת נוסעי הקלנועיות, הולכי הרגל ושאר תושבי הקיבוץ.
הקלנועית נכנסה לחייו לפני כחצי שנה, כאשר קנה לאשתו קלנועית אפיקים במתנה לרגל צאתה לפנסיה. בפועל שניהם נהנים מהשימוש בקלנועית ומשיפור רב באיכות חייהם.
"רק הידיעה שאני יכול להגיע לכל מקום בקיבוץ ללא מאמץ ובמהירות שווה המון. והכיף הגדול ביותר זה לטייל ביחד עם הנכד בקלנועית."
אריה לא הסתפק ברכישת הקלנועית ונהיגה בה. כאדם שבמקצועו היה מנהל אחזקה וממונה על הבטיחות בקיבוץ, הוא התחיל לחשוב איך הוא יוצר מסלול בטוח לקלנועיות המתרבות בקיבוץ באופן שישרת הן את הנהגים והן את הולכי הרגל וישמור על בטיחות כולם למניעת תאונות.
הוא יזם שיחת התייעצות עם רופא הקיבוץ ויחד התגבשה תוכנית הפקת תמרורי אזהרה והכוונה בקבוץ. המטרה הייתה לעורר את המודעות של כלל חברי הקבוץ לזהירות בדרכים והערנות בתוך הקיבוץ כלפי הכלי החדש – הקלנועית - שבה נוהגים דור המייסדים.
"הרעיון שהתגבש היה להפיק תמרורי אזהרה עם סימני קלנועית ברורים בשבילי הקיבוץ. התקשרתי לאפיקים וביקשתי שישלחו לי תמונות של קלנועיות. את התמונות העברתי לבתי שבמקצועה היא מעצבת גרפית. היא מיד שתפה פעולה ועיצבה שלט בולט עם תמונת הקלנועית: זהירות ! קלנועיות בדרך !.
הופקו מספר שלטים, ואלו מוקמו במפגשי שבילים חשובים ברחבי הקבוץ."
התגובות לא אחרו לבוא, השלט מושך תשומת לב חיובית ומעלה את המודעות לנהגי הקלנועיות בקיבוץ. היוזמה הזו דרבנה את אריה להמשיך ולפתח את הרעיון והוא רואה את הפרויקט הבא בשיפוץ השבילים עצמם במטרה לסלול נתיב ייעודי לקלנועיות בדרכים ראשיות בקיבוץ.
הדרך הבטוחה לאיכות חיים.
הקלנועית נכנסה לחייו לפני כחצי שנה, כאשר קנה לאשתו קלנועית אפיקים במתנה לרגל צאתה לפנסיה. בפועל שניהם נהנים מהשימוש בקלנועית ומשיפור רב באיכות חייהם.
"רק הידיעה שאני יכול להגיע לכל מקום בקיבוץ ללא מאמץ ובמהירות שווה המון. והכיף הגדול ביותר זה לטייל ביחד עם הנכד בקלנועית."
אריה לא הסתפק ברכישת הקלנועית ונהיגה בה. כאדם שבמקצועו היה מנהל אחזקה וממונה על הבטיחות בקיבוץ, הוא התחיל לחשוב איך הוא יוצר מסלול בטוח לקלנועיות המתרבות בקיבוץ באופן שישרת הן את הנהגים והן את הולכי הרגל וישמור על בטיחות כולם למניעת תאונות.
הוא יזם שיחת התייעצות עם רופא הקיבוץ ויחד התגבשה תוכנית הפקת תמרורי אזהרה והכוונה בקבוץ. המטרה הייתה לעורר את המודעות של כלל חברי הקבוץ לזהירות בדרכים והערנות בתוך הקיבוץ כלפי הכלי החדש – הקלנועית - שבה נוהגים דור המייסדים.
"הרעיון שהתגבש היה להפיק תמרורי אזהרה עם סימני קלנועית ברורים בשבילי הקיבוץ. התקשרתי לאפיקים וביקשתי שישלחו לי תמונות של קלנועיות. את התמונות העברתי לבתי שבמקצועה היא מעצבת גרפית. היא מיד שתפה פעולה ועיצבה שלט בולט עם תמונת הקלנועית: זהירות ! קלנועיות בדרך !.
הופקו מספר שלטים, ואלו מוקמו במפגשי שבילים חשובים ברחבי הקבוץ."
התגובות לא אחרו לבוא, השלט מושך תשומת לב חיובית ומעלה את המודעות לנהגי הקלנועיות בקיבוץ. היוזמה הזו דרבנה את אריה להמשיך ולפתח את הרעיון והוא רואה את הפרויקט הבא בשיפוץ השבילים עצמם במטרה לסלול נתיב ייעודי לקלנועיות בדרכים ראשיות בקיבוץ.
הדרך הבטוחה לאיכות חיים.